כולנו דואגים לפעמים במצבים שונים כמו משבר, תקופת קושי או לחץ בתחום מסוים בחיים, ציפייה לאירועים חשובים וכדומה; לא חסרות סיבות לדאוג, ופעמים רבות יש גרעין של אמת בדאגה; אך יש כאלו שדואגים יותר.

חרדה מוכללת מוגדרת כדאגה מופרזת, כרונית, המקיפה כמה תחומי חיים והופכת למצב קבוע המלווה את האדם.

חרדה זו מופיעה כתגובה לאירועים יומיומיים, באופן בלתי פרופורציונלי או בלתי רציונלי. 

היא כרוכה בתחושת מועקה מתמדת ובתסמינים פיזיולוגיים וקוגניטיביים, הגורמים לאדם סבל רב או פגיעה בתפקוד בהיבטים חשובים בחיים.

הטיפול בחרדה מוכללת כולל:

• הקניית מידע והסבר על מנגנון החרדה והגורמים המגבירים אותה

• ניטור עצמי של הדאגות בחיי היום-יום, זיהוי טריגרים, עוצמות, משך וכדומה

• טכניקות של הרפיית הגוף ושיפור הויסות הרגשי

• זיהוי והעלאת המודעות לדפוסי חשיבה בלתי מציאותיים או בלתי מסתגלים

• הגברת יכולת ההכלה של מחשבות הדאגה

• שינוי דפוסי החשיבה המזיקים בחשיבה יותר "מציאותית" ומסתגלת

• הדרכה בפתרון בעיות והערכת סיכונים

• חשיפה לדימויים מאיימים ולתחושת הדאגה, תוך שינוי ההתייחסות הפנימית

• שיפור תחושת המסוגלות העצמית להתמודד עם מה שיגיע

​

הלוקים בחרדה מוכללת ממוקדים במחשבות של דאגה לגבי העתיד. הם מדמיינים תרחישים קטסטרופליים המלווים ברגשות לא נעימים.

פעמים רבות הדאגה היא במצבים ששליטתם בהם מוגבלת, והם לא מוצאים פתרונות המקנים ביטחון או ודאות, אלא ממשיכים בשרשרת של דאגות.

לעתים, הם דואגים גם מהשלכות הדאגות שלהם, על בריאותם או על חייהם, ובכך מתגברת מצוקתם.

התנהלותם מאופיינת בתחושת אי-שקט, עצבנות ודריכות;

הם מרבים בהתנהגויות של בדיקה ואישור, או הימנעות ממצבים "מדאיגים", אך הדאגות משתלטות עליהם והם מתקשים להירגע.

 

 על פי המחקרים, גישות הטיפול הפסיכולוגי המתאימות ביותר לחרדה מוכללת הם   CBT , Mindfulness ו- ACT.