טיפול בדיכאון וחוסר איזון עבודה-משפחה-בריאות

אשת חיל, מי ימצא?

טיפול בדיכאון הנובע מחוסר איזון עבודה-משפחה-בריאות

גילה, בחורה תמירה ומטופחת, בשנות השלושים המוקדמות של חייה, מנהלת מוצר בחברת הייטק, ואם לתינוקת בת שנה. היא הגיעה לטיפול בעקבות מה שהגדירה כ"התמוטטות עצבים", בה נאלצה לקחת חופשת מחלה של כמה שבועות מעבודתה, בהם התקשתה לתפקד גם בבית. היא סבלה מנדודי שינה אך נשארה שעות רבות במיטה, הסתגרה בבית, רוב הזמן בכתה, לא ענתה לטלפונים, איבדה סבלנות אל בתה התינוקת, התפרצה בזעם על בעלה.

הרופא רשם לה תרופות נוגדות דיכאון והפנה אותה אלי לטיפול CBT.

מה השתבש בחייה של גילה?

עד שנולדה בתה, גילה לא עצרה לרגע את מרוץ חייה. בתיכון הייתה תלמידה מבריקה, ניגנה בפסנתר והתנדבה לעבודה עם קשישים. בצבא שירתה ביחידת מודיעין מובחרת ומאתגרת. את האוניברסיטה סיימה בהצטיינות, ומיד התקבלה לעבודה בחברת הייטק בינלאומית, לתפקיד נחשק ויוקרתי. חייה של גילה היו מלאים ומרתקים – עבודה מעניינת, נסיעות לחו"ל, הכרה והערכה מצד מנהליה, הרבה חברות וחברים, וגם בילויים. מאז שחזרה מחופשת הלידה לא מצאה את מקומה, התקשתה להתרכז ו"לתקתק" עבודה כפי שהייתה רגילה, הרבתה "להיתחלות" ולהחסיר ימי עבודה. גם בבית הרגישה עייפות וחוסר אנרגיה והצליחה בקושי לעשות את המינימום ההכרחי סביב הילדה, תוך ייסוריי מצפון על כך שהיא מזניחה אותה. גילה כבר לא פגשה את חברותיה והמעיטה מאד לצאת לבילויים. בנוסף, לא הצליחה להשיל מעליה את הקילוגרמים העודפים מן ההיריון, להיפך היא מצאה את עצמה בבולמוסי אכילה והשמינה עוד יותר. גילה הרגישה שהיא מאבדת שליטה על חייה ונכנסה לדיכאון.

אמונות, מחשבות ורגשות:

גילה העידה על עצמה שהיא בחורה שכלתנית עם רגלים על הקרקע. עד ללידת בתה החשיבה עצמה כפמיניסטית, קרייריסטית, בעלת כוח רצון, נמרצת ופעלתנית. כעת הרגישה שהיא מאבדת את כל התכונות שהחשיבה כתכונות נעלות, שהיא אינה אדון לזמן שלה, ושהיא שוקעת לשגרה מלאה במחויבויות ולחצים אשר משתלטים עליה כליל. חלק מהתכונות הנוספות שמנתה היו פרפקציוניזם ופסימיות. בטיפול התחקינו אחר האמונות ודפוסי החשיבה של גילה אשר גורמים לה סבל. גילה שמה לב עד כמה היא נוטה לשפוט כל מצב על פי כללים נוקשים של איך "צריך" להיות; היא מבטלת את הישגיה והחוויות החיוביות שלה, בעוד שיש לה רגישות יתר לכל חוסר שלמות בעבודה או בבית ולכל אובדן, כמו זמן חופשי, או בילוי עם חברות. כאשר גילה עקבה אחר מחשבותיה הבחינה בקשר שבין ההרגשה הרעה שלה לבין הפרשנות שהיא נותנת לעייפות שלה, לוויתורים, לתפקוד שלה ושל בעלה בבית, ליחסים עם החברות הרווקות, ולשלל מצבים חדשים בחייה. היא החלה לשאול את עצמה שאלות, לאתגר את מחשבותיה, לחפש (ולמצוא) פרשנויות אפשריות אחרות, שהיו יותר מציאותיות ויותר חיוביות. לאט לאט החלה לסגל לעצמה הסתכלות יותר מרוחקת ויותר רחבה על ההתרחשויות, מה שאיפשר לה התייחסות יותר מקבלת ואופטימית למצבים אשר לפני כן נראו לה בלתי נסבלים.

בטיפול בדיכאון של גילה השתמשנו בטכניקות שונות מתחומי הקשיבות (mindfulness), דמיון מודרך, משחקי תפקידים, פתגמים ומנטרות אשר עזרו לגילה לווסת את רגשותיה, למתן תחושות תסכול, קנאה, דכדוך וכעס ולהגביר רגשות של ביטחון, סבלנות, הערכה והכרת תודה.

פרדוקס הפעילות:

כאשר גילה הגיעה לטיפול היא הייתה בתחושה של אפיסת כוחות וחוסר אונים. היא טענה ש"היא מתוזזת כל היום ולא מצליחה לעשות כלום". גילה ידעה לומר מה הן מטרותיה ומה הם הערכים החשובים לה בחיים. הקריירה הייתה מאד חשובה לה, אך הייתה בה גם כמיהה לבית חמים, עם ילדים ובעלי חיים, וגם צורך בחיי חברה תוססים. כבחורה שנהגה בעבר להספיק "הכל", התקשתה כעת לערוך סדר עדיפויות ולוותר במודע על דברים שרובם נראו לה "חובה" או "צריך". בפועל, הדכדוך שלה גרם לה לעשות פחות ופחות, להישאר יותר במיטה, להרגיש יותר עייפה ויותר אשמה. כך נוצר מעגל של מצב-רוח ירוד וחוסר-מעש שהזין את עצמו ואף הגביר את המצוקה. כשבחנו ביחד את סדר היום של גילה הוא אכן נראה די עמוס ומעייף, אך גם מבלבל ונטול תגמול והנאה.

ערכנו יומן פעילות יומי ושבועי, בו הכנסנו את כל הפעילויות הקבועות וההכרחיות בבית ובעבודה. הקדשנו זמן לא מבוטל על ארגון מחדש של לוחות הזמנים שלה, על חלוקת התפקידים בבית בינה לבעלה ולמטפלת, על הורדת העדיפות של כמה פעילויות, ועל הכנסת פעילויות מועילות ומהנות. למרבה הפלא, הלוח של גילה התמלא עוד יותר! אך היה בו משהו יותר ברור ומאורגן. היו ביומנה ימים קבועים לשהייה ארוכה או קצרה בעבודה, לחוג עיצוב הגוף, לצעידה עם חברתה ולבילוי זוגי עם בעלה. בהתחלה היה לה קשה לעמוד בתכנון, במיוחד עקב אירועים בלתי מתוכננים שצצו חדשות לבקרים. במשך הזמן גילה למדה להתגמש בזמנים ולהמיר פעילויות לפי סדר העדיפויות שקבעה לעצמה בתכנון, תוך השתקת תחושות ה"צריך" והאשמה שהתלוו לכך. אחרי חודשים ספורים של התמדה גילה נוכחה שהיא הרבה יותר פעילה ויחד עם זאת הרבה פחות עייפה ועצבנית. הזמן שלה בעבודה היה יותר ממוקד ופורה, והזמן שלה עם בתה היה יותר מהנה. באופן כללי גילה הרגישה יותר חיות וחיוניות.

כלים מאזנים:

הדרך לוויסות המחשבתי-רגשי-גופני לא הייתה קלה לגילה. היו עליות ומורדות, התקדמות ונסיגה, אך גילה הקפידה על הפגישות הטיפוליות ועל המטלות שקבענו לבית. גילה רכשה כלים שעזרו לה ליישם את השינויים בחייה. היא למדה לבצע סוגים שונים של הרפיות ונשימות להרגעת סימפטומים גופניים ולהשקטת מחשבות מטרידות. עצם קביעת ימים קבועים לפעילות ספורטיבית והמחויבות לחברתה הקלו עליה את הביצוע. בנוסף יצרנו סט קצר של תרגילים לשחרור מתח גופני, אשר גילה נהגה לעשות בעבודה או מיד בשובה הביתה. כשהשתפרה הרגשתה הגופנית השתפר גם מצב רוחה. כמו כן, גילה הצליחה להשיל כמה ק"ג ממשקלה ונתמלאה אופטימיות וגישה חיובית כלפי פעילות ספורטיבית. גם הזמן הקבוע לבילוי עם בעלה, אשר לעיתים נוצל לשיחות נפש ולליבון התלבטויות והחלטות, תרם לגילה להרגשת אמון וביטחון ביכולות שלה, בזוגיות ובעתיד.

פתרון בעיות כדרך חיים:

למרות שיש לגילה מוח אנליטי וכישרון לפתור בעיות בעבודה, רק בעקבות הטיפול היא סיגלה לעצמה גישה לחיים שבה כל תקלה, כל אירוע או מצב בלתי רצויים הם בעיות הניתנות לפתרון בתהליך מסודר ומובנה, כפי שלמדנו ונהגנו בטיפול. גילה גם למדה לקבל דברים שאינם בשליטתה, בנחת והשלמה, כסוג של פתרון שאינו בידיה.

יתרונות הטיפול המשולב בדיכאון ובחוסר איזון:

חלק משמעותי בטיפול בדיכאון הוא רכישת כלים מעשיים לשחרור מתחים, עמידה בלחצים, ארגון של זמן, מטלות ובעיות. השינוי העיקרי התאפשר בזכות התמורות בחשיבה, בוויסות הרגשי ובהתנהגות, באמצעות גישות טיפול מגוונות מעולם ה- CBT, תיאוריות דינמיות, מיינדפולנס, גשטאלט ויוגה.