הרהורים על חשבון נפש
מתי צץ לו חשבון הנפש? ומתי הרגשות גואים?
בימי הולדת עגולים, בפגישות מחזור למיניהן, בסיום עבודה,
וגם בתחילת שנה ותקופת חגים.
יכול להיות בו בחשבון הנפש, כוח מרפא ומצמיח,
אם הוא נעשה תוך שמירה על פרופורציות ועל פתיחות.
אז ישבתי וחשבתי איך לסכם את השנה שחלפה לה,
ואיך כדאי לי להתכוונן לקראת השנה הבאה.
הנה רשימה חלקית:
לסלוח לעצמי על טעויות שעשיתי - להבין שטעויות וכישלונות הם חלק מהתפתחות עצמית, וחבל להיתקע עם תחושת אשמה או בושה.
לסלוח לאחרים על פגיעה, עלבון, חוסר תשומת לב - לחשוב שאולי גם הם פשוט עשו טעות, ואין טעם לצבור כעסים וטינה, שבעצם מכרסמים בהרגשת הרווחה שלי.
לוותר על הרצון להיות מושלמת - לאפשר לעצמי ליהנות מפרות העשייה שלי, מההתקדמות, מלמידה חדשה.
לפתח חוש הומור אל מול קשיים ובעיות - לזכור שגם אירועים קשים חולפים והשפעתם מתקהה, כך שאפשר להגיב ביתר קלילות להתרחשויות שונות.
לפתח הבנה ונדיבות כלפי אחרים - להבין שכולנו אנושיים וכולנו מתמודדים באתגרי החיים, אישה ואיש בדרכם הייחודית.
