© 2017 חני גנני 

הקליניקה: בזכרון יעקב.

מתאים לבאים מבנימינה-גבעת עדה, ישובי אלונה, פרדס-חנה-כרכור,  חדרה, יקנעם, ישובי רמות מנשה, חוף הכרמל, חיפה

  • YouTube Social  Icon
  • LinkedIn Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Google Places Social Icon

טיפול בחרדה חברתית

24/01/2016

לא מגיע לנער הזה להישאר בודד

טיפול בחרדה חברתית בקרב מתבגרים, בגישה המשולבת: גוף-נפש-מוח

 

האם שמתם לב שהילד העדין והמקסים שלכם, שתמיד היה קצת ביישן, חווה כעת קשיים חברתיים של ממש?פתאום נראה לכם שחבריו הטובים ביותר הם המחשב הטאבלט והטלויזיה.

כשבני כיתתו משתתפים באירועים בית ספריים, הולכים למסיבות, מבלים, הוא מוצא תירוצים להישאר בבית. הטלפון שלו לא מצלצל הרבה, והוא בעצמו לא יוזם מפגשים חברתיים. אולי הוא התחיל גם לרדת בלימודים.

כולנו משתוקקים לקשר חברתי, אך לא כל ילד יודע איך להגיע אליו, ליצור אותו ולשמר אותו.

אנו כהורים נוטים לחשוב שזו רק ביישנות, ולכן לא מטפלים בבעיה, למרות התסכול של הצפייה מנגד והקושי לעזור בפתרונה. אך יתכן ואין מדובר בביישנות חולפת, יתכן שהילד שלכם סובל מחרדה חברתית.

 

כדי להמחיש את המצוקה של מתבגר עם חרדה חברתית, בחרתי בתאור מקרה מן הקליניקה.

אם אתם מוצאים בסיפור דמיון למתבגר הפרטי שלכם, ולתחושות שלכם סביב הבעיה שלו, ודאי תשמחו לדעת שניתן לעזור לו, ומצוקתו איננה כורח המציאות.

מתוך תאור המקרה תוכלו להבין את היעילות והייחודיות של הטיפול המשולב בו אני משתמשת, הפונה לכל מרכיבי החוויה של המטופל בחיים ובעולם, כולל מחשבות, תחושות גוף, רגשות, התנהגות והתנהלות עם הסובבים אותו.

 

תאור המקרה של טיפול בחרדה חברתית:

 

תומר הגיע אלי בהמלצת יועצת ביה"ס, לאחר שהבחינה בקשייו החברתיים, ולאחר שהמחנכת דיווחה שציוניו יורדים. פגשתי נער אינטליגנטי ורציונלי, אשר דבר בקול חלוש והתקשה להישיר מבט. הוא הסכים לבוא לטיפול מכיוון שהוריו נלחצו מהדרדרותו בלימודים, ומצד שני הוא עצמו החל להרגיש שמצב רוחו ירוד, עד שאין לו חשק לעשות שום דבר.

תומר תאר את עצמו כדוחה ומגושם וטען שאף אחד לא רוצה להתחבר איתו. תומר רצה מאד למצוא חבר או שניים, אך לא ידע כיצד. בהפסקות הרגיש שאף אחד לא שם לב אליו. כשפנו אליו היה מתוח והיה בטוח ששמים לב להסמקה וההזעה שלו, ולרעד בקולו. בחוגי ספורט חש שרגליו נתקלות זו בזו וכולם לועגים לו. לכן, תומר הפסיק לנסות להשתתף בשיעורים, בהפסקות ובחוגים והחל להסתגר בביתו.

 

מה עובר על תומר מחוץ לבית?

ליבת החרדה החברתית קשורה לתפיסת האדם את יחסם של אחרים אליו. זהו פחד להיות נבוך או מושפל בביצוע או בתיפקוד במצבים חברתיים. גיל ההתבגרות במיוחד, מתאפיין בשינויים רבים. המתבגר נהיה יותר מודע לעצמו, מנסה להגדיר את זהותו ואת מקומו בחברה הסובבת אותו. המתבגר נהיה רגיש מאד לעוצמות של רגשותיו, לתופעות הגופניות הנלוות ולתגובות מבחוץ. תומר מרגיש את עצמו נלעג ודחוי. הוא מפרש את כל מה שקורה בסביבתו כשופט אותו. צחוק של אחרים מתפרש אצלו כלעג כלפיו. מבטים מסוימים מתפרשים אצלו כבקורת על דבריו. הוא משוכנע שאחרים שמים לב לרעד, להסמקה ולהזעה שלו. תומר מתקשה לפתוח בשיחה. תמיד נראה לו שלא שומעים אותו או לא מתעניינים. ככל שתומר נהיה קשוב יותר למה שקורה לו בגוף כשהוא מתוח ממצבים חברתיים, הוא יותר נלחץ, והתופעות הגופניות מתגברות. לכן, הוא מנסה לא להתבלט, לא לדבר, לא ליזום שום מפגש עם בני גילו. וככל שהוא מתרחק, כך גם אחרים מתרחקים ממנו.

 

איך תומר ואני ניתחנו והבנו מה קורה?

מאחר וראיתי שהחוזקות של תומר הן השכלתנות שלו והמיקוד במשימה, החלטתי להתחיל בגישות הקוגניטיבית ההתנהגותית והחינוכית ובעקבותיהן לשלב את הגישות החוויתיות יותר, בהתאם לצורך.

שוחחנו על המחשבות שצצות אצלו באופן אוטומטי במצבים חברתיים מסויימים. תומר התחקה אחר מחשבותיו, והבין שהוא נותן להתרחשויות שסביבו פירושים יחודיים, שאינם בהכרח נכונים. תומר תרגל דיבור עצמי של אמירות חלופיות, פחות שיפוטיות, התואמות את המצב. בעקבות שינוי ההסתכלות שלו, השתנתה גם הרגשתו ביחס לאותם מצבים.

 

ואיך מתחילים להתגבר על הפחד?

תומר הבין שכדי להתגבר על הפחד שלו, עליו דווקא להיכנס למצבים חברתיים, ולא להימנע מהם. אך בשיחות הסתבר לי שחסרות לו מיומנויות חברתיות. ביחד למדנו מיומנויות של שיחה ותקשורת במצבים שונים שהוא נתקל בהם. תרגלנו בחדר הטיפולים באמצעות סימולציות, משחקי תפקידים ופתרון בעיות פוטנציאליות. תומר התחיל לרכוש ביטחון והכין את עצמו נפשית ל"היחשף" לאותם מצבים חברתיים.

 

ומה עושים עם הגוף?

תומר היה רגיש לסימפטומים הגופניים ש"משתלטים" עליו (הסמקה, הזעה, וכו') גם בסימולציות, בסביבה הבטוחה והמוגנת בחדר הטיפולים. השתמשנו בטכניקות של נשימות, הרפיות, ודמיון מודרך כדי להסיח את דעתו של תומר מהם, לשכך קצת את החרדה, ולהמשיך להתמקד במשימה החברתית שבחר לבצע, למרות הפחד.

לעיתים ביצענו, תרגילים גופניים מעולם היוגה והתרפיה בתנועה, כדי שתומר ידמה את גופו באופן יותר מציאותי. תומר החל לחוש פחות מגושם ופחות נלעג; פחות שפט את עצמו והחל להאמין ביכולתו לבצע מה שיחליט ויתמקד בו.

 

חשיפות והתנסויות:

במקביל לעבודה בחדר הטיפולים, תומר התנסה באופן יזום במצבים חברתיים אמיתיים ("חשיפות"), החל ממצבים פשוטים שפחות איימו עליו. תכננו אותם בטיפול, תומר ביצע במהלך השבוע, ואחרי הביצוע ניתחנו, הבנו ושיפרנו את המיומנויות כנדרש. תומר צבר הצלחות ולאט לאט העיז ונחשף למצבים שנראו לו יותר מאיימים. גם כאשר החשיפה לא הצליחה כפי שציפה, ניתחנו ביחד מה נכשל, מה ניתן לשפר, ועם מה כדאי להשלים. בטחונו העצמי של תומר עלה בהדרגה. גם היחסים החברתיים שלו השתפרו, ולאחר תקופה מסויימת החלטנו ביחד שהוא מסוגל להתמודד לבד עם מצבים חברתיים וגם עם "תקלות" שנקרות בדרכו.

 

יתרונות הטיפול בחרדה חברתית בגישה המשולבת שיישמתי:

על מנת להשיג שינוי, פניתי בטיפול, לכל מרכיבי החוויה האנושית, בגוף, בנפש, ובמוח, תוך שימוש בכלים מדיסציפלינות טיפוליות שונות, בהתאם לאופי הייחודי של תומר, למצבו בכל שלב, ובהתאם לצורך ולרצון שלו.

השתמשנו במודלים הקוגניטיביים, ההתנהגותיים, והחינוכיים, להבנת הגורמים מנציחי הבעיה, ללמידת מיומנויות, לקבלת החלטות, ולשינוי הרגלים. השתמשנו במודלים הבעתיים ויצירתיים, וטכניקות מעולם היוגה, כשהיה קושי להביע את המחסומים במילים, וכשהיה צורך להשתמש בדרכים עוקפות חשיבה, לעבודה על דימוי גוף, להגברת הביטחון העצמי, הוויסות הרגשי והשליטה העצמית.

גם לאחר הטיפול תומר נשאר נער רגיש ומופנם, אך הוא רכש כלים שעזרו לו להתגבר על פחדיו ולבצע משימות חברתיות שחשק בהן. הוא גם נעזר בכלים אלו במצבים חדשים שפגש.

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מאמרים נבחרים

ניהול זמן אפקטיבי - להפחתת לחץ נפשי

February 1, 2018

1/7
Please reload

מאמרים אחרונים
Please reload

ארכיון