לחץ נפשי- מה קשה לאנשי הייטק ועסקים?

הייטק ועסקים הם תחומים מקצועיים נחשקים ויוקרתיים, הנחשבים "מפנקים" מבחינת שכר ותנאי עבודה.

אבל לעתים קרובות יש לעבודות אלו מחירים נפשיים וגופניים המשפיעים על הבריאות ועל הרווחה האישית, משפחתית וחברתית של העובדים בהם.

אפשר להכליל ולומר שרוב הבעיות נגרמות מלחץ נפשי הנגרם ומאפיין את העבודה בתחומים אלו, דווקא בעקבות תנאי העבודה, הציפיות, והסטנדרטים הנהוגים בהם.

תחרות, מתח ותזזיתיות:

1. נורמות של ביצועים גבוהים, הישגיות ומצוינות יוצרים תחרותיות גבוהה באופן אישי ובעבודת הצוות, המחלקה והחברה.

2. עומס יתר בלוחות זמנים, בעמידה ביעדים צפופים, בהערכות תכופות של סטטוס וביצועים משפיעים על הלחץ הנפשי גם של המנהלים ובוודאי של העובדים תחתיהם. נוצרת תחושה של עבודה באדרנלין גבוה באופן קבוע, המקדמת את השחיקה.

3. שינויים מהירים ורבים בטכנולוגיה וכלי העבודה דורשים התעדכנות, גמישות, והסתגלות מתמדת, מה שמערער את תחושת הביטחון והנינוחות האישית והמקצועית.

זמינות וגלובליזציה:

1. ישנה דרישה (גם אם סמויה) לזמינות גבוהה לצרכי העבודה, בכל אמצעי התקשורת המודרניים, גם בשעות שמחוץ לעבודה. פעמים רבות ניתנת גמישות לעבודה מהבית, אשר כרוכה במחויבות לתגובות מהירות וכן בחדירה לפרטיות.

2. הקשר עם חברות וקבוצות מחו"ל מחייב הרבה פעמים עבודה בשעות לא קונבנציונליות וטיסות לחו"ל. אלו משבשים את השגרה ומהווים מעמסה גופנית (עייפות, ג'ט-לאג, תזונה משתנה וכו') אישית ומשפחתית (היעדרויות מהבית וממטלות משפחתיות). בנוסף, מתפתחת לפעמים חרדת טיסות.

3. בעקבות הגלובליזציה, יש צורך בהבנה והשתלבות בתרבויות ושפות שונות, או למידת תרבויות ארגוניות שונות, העלול להוות גורם נוסף ללחץ נפשי.

אי-ודאות תעסוקתית:

1. סכנת הפיטורין מוחשית ותמידית - בגלל ביצועים אישיים, קבוצתיים, ביצועים של החברה, או אפילו של השוק. מצב זה נכון לא רק בסטארטאפים הנלחמים על חייהם, אלא גם בחברות גדולות, בינלאומיות או ציבוריות שבהן ההנהלה רחוקה, שינויים ארגוניים תכופים, ומיקור חוץ (outsourcing) שמייתר מקצועות ותפקידים.

2. ישנה לעתים קרובות הרגשה של חוסר נאמנות הדדי בין העובדים לחברה – העובדים נתפסים כמשאבים בחברה ללא קשר רגשי ומחויבות כלפיהם, מה שגורר גם את העובדים לניידות גבוהה בין חברות ולחוסר התחשבות בצרכי החברה.

3. לרוב בעבודות מסוג זה אין "קביעות" ואין ארגונים מקצועיים המגנים על העובדים מול המנהלים ומול החברה.

4. בעקבות הדינאמיות של תחומים אלו, הם נחשבים כ"עולם של צעירים". עובדים קצת יותר מבוגרים ( בגילים של 40+) מתקשים לעתים לעמוד בקצב השינויים, ומצד שני נוצר אצלם לחץ לשמור על מקום עבודתם, או שמרחפת מעליהם "עננה" של קושי במציאת עבודה אחרת.

חוסר איזון עבודה - חיים-פרטיים:

1. שעות עבודה ממושכות או לא סדירות והיעדר הפרדה בין עבודה לחיים פרטיים, משבשים יחסים במשפחה ובמערכות יחסים באופן כללי.

2. לעתים קרובות חוסר האיזון בין העבודה לשאר תחומי החיים מביא לידי התמכרויות לקפה, משקאות וחומרים ממריצים וכן לתזונה לקויה, וחוסר בפעילות גופנית ופעילות פנאי. כל אלו פוגעים בבריאות ומגבירים את תחושת הלחץ הנפשי. הם עלולים אף להשפיע על מצבים נפשיים קיצוניים יותר, כמו חרדות ודיכאון.

3. בהתאם לנורמה החברתית המקובלת בתחומי עיסוק אלו, נוצרת מעין "רדיפה" אחר חומרניות, רמת חיים גבוהה וריגושים. נוצר מעגל של צרכים הולכים וגדלים, המחייבים עבודה מאומצת והתקדמות בשכר. אלו מגבירים את הלחץ "להצליח", את תחושת העייפות והשחיקה, ואת הכמיהה למנוחה (יציאה ל"פנסיה").