טיפול בחוסר ביטחון עצמי

כשיגלו מה אני שווה, יעיפו אותי

טיפול בחוסר ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה, בגישה המשולבת

מוטי, רווק בשנות השלושים המוקדמות לחייו, סיים לימודי מדעי המחשב בטכניון והחל לעבוד בחברת סטארטאפ חדשנית בבעלותו של דודו. לאחר כשנה בחברה עדיין הרגיש שאינו מצליח להשתלב בצוות הפיתוח. הוא הרבה ללכת לרופאים ובדיקות והחסיר ימים רבים מהעבודה. כאשר קיבל מטלות נכנס ללחץ ולא היה מסוגל להתחייב על לוחות זמנים. כאשר היה "תקוע" במשימה מסויימת, התבייש לשאול את חבריו למשרד, נשאר שעות רבות בעבודה אך לא הצליח להתרכז ולא להשלים את המשימה. בישיבות צוות חשש לדבר. גם מחוץ לעבודה, מוטי נמנע כמעט לחלוטין מפגישות חברתיות או משפחתיות, מחשש שישאלו אותו על עבודתו.

מוטי הגיע לטיפול בהפנית רופא המשפחה, בעקבות סימפטומים גופניים אשר לא נמצא להם רקע רפואי.

הבנת המצוקה של מוטי:

מיד בפגישתנו הראשונה הייתי ערה לשפת הגוף המהוססת של מוטי. הוא ישב שפוף ומכונס בעצמו, השתדל לחמוק מקשר עין, ודבר באיטיות ובקול חלש. כילד, מוטי היה ממושמע מאד ותלמיד די טוב. כנער היו לו מעט מאד חברים והוא נטה להסתגר ולהשקיע הרבה בלימודים. את לימודיו בטכניון התקשה לסיים ונאלץ להאריך את משך הלימודים שוב ושוב. סיום הלימודים לא סיפק למוטי הקלה. הצורך למצוא עבודה ולהוכיח עצמו מקצועית הכניס אותו למתח רב. הסימפטומים הגופניים, אשר בעטיים ניבדק אצל רופא, היו דומים לתסמיני חרדה - לחץ בחזה, חום בפנים, חוסר ריכוז, דפיקות לב חזקות. בעבודה, חשש שהעובדים חושבים עליו ש"הוצנח" על ידי דודו ולכן התקשה להתחבר עם הקולגות שלו. הוא נמנע מארוחות צהרים משותפות ומהפסקות קפה, ומעולם לא דיבר עם מישהו בעבודה על ענייניים פרטיים. בעצם, תמיד הרגיש בחברת אנשים חוסר נוחות, מוזרות, מבוכה וסרבול. כך כל חייו ומחשבותיו של מוטי סבבו סביב העבודה, בהרגשה של תסכול, חרדה, דיכאון ובדידות.

הערכת המכשולים והמשאבים של מוטי:

מוטי ואני ניסינו לערוך ביחד רשימה של תכונותיו, החזקות והחלשות, על מנת להביט באופן מפוכח וריאלי מה תוקע אותו ומה יכול לעזור לו. מוטי חזר ואמר שאין לו ביטחון עצמי ושזה תמיד הפריע לו להשתלב בכל מסגרת. הוא מצא בעצמו רשימה ארוכה של חסרונות והתקשה מאד למצוא חוזקות. התואר מהטכניון והנוכחות של דודו בחברה נראו לו כמכשולים ש"מחייבים אותו להצטיין מעבר ליכולתו". מוטי סיפר שהלימודים לא באו לו בקלות, אך הוא ביטל כלאחר יד את העובדה שהצליח לסיים בזכות החריצות וההתמדה שלו. בקושי רב הסכים להודות שיש לו חשיבה אנליטית, ולמרות שהוא איטי יחסית ברכישת ידע חדש, הוא מפצה בהעמקה, ביסודיות ובזיכרון טוב לטווח ארוך. כאשר הקשיתי ובדקתי מה בכל זאת הצליח לעשות במשך שנה בעבודה, הסתבר שמוטי כן סיים חלקים מסוימים בפרויקט כפי שנדרשו ממנו, ואף הציע הצעת ייעול כלשהי. מה שנראו כמכשולים הכי משמעותיים של מוטי היה העיסוק הקבוע שלו במה שנראה לו שאחרים חושבים עליו, וכן איבוד הריכוז בתדירות גבוהה מאד.

זיהוי ושינוי מחשבות ואמונות מכשילות:

יצאנו מתוך הנחה שהמכשולים של מוטי כרוכים זה בזה. מוטי התבקש לערוך יומן של המחשבות העוברות לו בראש כאשר הוא מאבד ריכוז בעבודה. מוטי שם לב שהוא מנסה כל הזמן לקרוא את מחשבותיהם ורצונותיהם של אחרים ומשתדל לרצות אותם. הוא אפוף ביקורת עצמית מחמירה ביותר, על כל מילה שאמר ועל כל מעשה שעשה, לכן הוא נמנע כמעט לחלוטין מדיבור בחברת אחרים. מוטי אחז באמונות נוקשות ומחמירות שמקצועיות זה מעל הכל, ושהוא לא מספיק מקצועי. הוא פחד מאד מכישלון, ומזה "שיגלו את חסרונותיו ויפטרו אותו". דווקא הפחד הזה שיתק אותו מעשייה. זה אף מנע ממנו התאקלמות בחברת הקולגות שלו, שוב מתוך אמונה שלא מגיע לו "לבלות" עם החברים בעבודה, אם אינו נותן "מספיק" תוצרת. כאשר הצליח במשימותיו, פחד ש"הצלחה" זו תגרום לאחרים לצפות ממנו ליותר, והוא מיהר לבטל את הישגו ולהימנע מהתחייבות נוספת.

במפגשים בחנו את המחשבות המזיקות, אתגרנו את הנכונות והכדאיות שלהן, והצענו אמירות יותר ריאליות ומחזקות. במשחקי תפקידים ודמיון העלנו תרחישים שונים מחיי היום-יום ומוטי החל לאמץ לו דיבור עצמי פחות שיפוטי ויותר מעודד, הן בטיפול והן בסיטואציות אמיתיות בחיים.

שפת גוף, דימוי עצמי וקבלה עצמית:

חלק חשוב בטיפול בחוסר ביטחון עצמי הוא עבודה על קבלה עצמית. היה צורך להבדיל בין ה"חסרונות" של מוטי או התכונות שרצה לשפר לבין ההלקאה העצמית שלו והגישה הכוללנית שהכל "דפוק" אצלו. העלינו למודעות את האופן שבו מוטי תופש את עצמו, את חוכמתו, את גופו והתנהלותו בעולם. מוטי למד להבין את חולשותיו לקבל את חוסר המושלמות שלו. הוא עבד מול המראה על זקיפת קומתו בישיבה ובעמידה. במשחקי תפקידים עבד על קשר עין, שמירה על טון דיבור נינוח וחזק, שימת לב לתנועות ידיים ורגליים בעת שיחה. באמצעות הרפיות שונות מוטי למד להרגיע סימפטומים גופניים כמו הזעה, מתח שרירים, רעד בקול או בגוף, והחל להשתתף יותר בישיבות החברה.

מיומנויות והתנהגות:

מוטי הבין היטב איך המחשבות השיפוטיות שלו משתקות אותו, ואיך ההימנעות מעשייה גם בעבודה וגם מחוצה לה בעצם מגבירה את הבעיה. הוא בנה לעצמו לוח פעילויות שבועי בו כלל פעמיים בשבוע חדר כושר ופעמיים יציאה לבילוי. בעבודה החל להיפגש עם קולגות בפינת הקפה, בהתחלה באופן קצת מלאכותי ויזום, אך בהמשך התחיל לחוש יותר בנוח. ביחד תרגלנו מיומנויות של ניהול זמן, סדרי עדיפויות, חלוקת משאבים ופתרון בעיות -מיומנויות שמוטי יישם ושיפר מיום ליום בעבודה ובבית.

מפאסיביות לאסרטיביות:

אחד הקשיים הגדולים ביותר של מוטי היה לדבר בנוכחות אחרים, הן בישיבות עבודה והן בבילוי עם חברים. הייתה זו מעין חרדה חברתית שבבסיסה הפחד מ"מה יגידו" ואף "מה יחשבו" עלי... ביחד עם העבודה על דימוי גוף ודימוי עצמי, עבדנו על מיומנויות שיחה. מוטי נמנע זמן כה רב מחברה שהרגיש חוסר ביטחון לפתוח את הפה. תרגלנו במפגשים, ומוטי גם במציאות: ייזום שיחה, סיום שיחה, הצגת דעה אישית, עמידה על דעה עצמית, שכנוע, הבעת צורך, רגש או רצון, ועוד. מוטי עבר בהדרגה ממצב של פאסיביות וריצוי אחרים לעמדה יותר אסרטיבית, שבה הגדיר לעצמו מטרות (גם בעבודה וגם בחיים הפרטיים) והצליח לקדם אותן בסבלנות ובאופן עקבי. מוטי התחיל להבחין בהצלחותיו, להעריך את עצמו יותר, ואף חש שהוא מקבל יותר "יחס" וכבוד מאחרים.

יתרונות הטיפול בחוסר ביטחון עצמי בגישה המשולבת:

ביטחון עצמי נמוך כרוך בדימוי עצמי נמוך והם בדרך כלל נוצרים כבר בילדות מתוך שילוב של נטייה גנטית וסביבת גידול. כבר בילדות או בהתבגרות ניתן לראות ביטויים של ביישנות, מופנמות, רגישות וביקורתיות יתר.

חוסר ביטחון הופך למרכיב אישיותי אשר קשה מאד לשנותו ולכן יש צורך בארגז כלים מגוון - כלים קוגניטיביים, גופניים, רגשיים, מילוליים ובלתי-מילוליים, אשר יאפשרו שינוי חיצוני ופנימי, התנהגותי ושורשי.